זיהוי וטיפול בהתמכרות לאלכוהול

דורי לוי פסיכולוג קליני

הכנסו עכשיו: המקום היומי - התוכנית ליציאה מהתמכרות

הקליקו לכל הראיונות...

חלק מהטיפול בהתמכרות לאלכוהול קשור לזיהוי המשא ומתן. רוב המתמכרים לאלכוהול מנהלים משא ומתן לגבי הכמויות שהם יכולים לשתות או לא לשתות. כולם רוצים להמשיך וליהנות ולא להיות מכורים. אנחנו מסייעים לחשוף ולהבין איזה חלק מדבר ומתי ומה עושים עם התשוקה לאלכוהול. האם אפשר בכלל להמשיך ולשתות? או שצריך להפסיק לגמרי? אלו שאלות חשובות ובטיפול אנו משוחחים על כך.

להתמכרות לאלכוהול ישנם שני צדדים: צד נורמלי למשל הכיף שבשתיית אלכוהול וצד דיכאוני, מדוכדך כזה שחש שהחיים תקועים ושהילדות לא הייתה מי יודע מה ושאני לבד והאלכוהול נותן מענה מידי לתחושות הללו. איך ששותים נעשה ממש כיף. אחר כך זה סיפור אחר הכי חשוב שכרגע חשים טוב מיד עם הלגימה הראשונה.

מה לא רוצים שנדע על השפעות הלגליזציה של גראס

התמכרות לאלכוהול מורכבת לגילוי. העובדה שאלכוהול נפוץ חברתית ודתית הופכת את הזיהוי של ההתמכרות לבעייתי. "האם מי ששותה יין בקידוש הוא מכור?" ובחתונה? ובירות בים עם החברה? התשובה לכך מורכבת. באופן ברור ביותר החברה שלנו גולשת להיות חברה של מכורים לאלכוהול ולעוד כל מיני סמים ממש כמו באוסטרליה גרמני ואנגליה. מכיוון שכל כך הרבה כסף וכוח חברתי מושקע בנורמליזציה של השימוש באלכוהול קשה לגלות את ההתמכרות בשלבים המוקדמים שלה.

לפרטים

054-4990201

טיפול בהתמכרות מאמרים נוספים:

• האלכוהוליזם הדתי
• פסיכולוגיה יהודית לטיפול ולימודעל התמכרויות
• הדיכאון והסמים
• סמים אלכוהול וחרדה
• ההתמכרות הלא מורגשת לאלכוהול
• גמילה מגראס
• גמילה מהקשים
• גמילה מקריסטל מת

כולם שותים

כולם שותים, וזה מקובל ונפוץ וכולנו חושבים שאנחנו בשליטה. יש בזה מן האמת אבל גם מן השקר. רוב הציבור שותה וחלקים רחבים יותר ויותר מתחילים לטפל בתחושות הבדידות, הדיכאון, הלבד והילדות הלא פתורה דרך שתיית האלכוהול. כשאני אומר דיכאון אני לא מתכוון לאנשים שנמצאים במיטה ובוכים, אני מתכוון לתחושה עמומה של חוסר סיפוק, חוסר ערך ותקיעות שלעתים נמצאת אצל רבים. מן סוג של ייאוש מההתקדמות בחיים ותחושה שהדברים תקועים. בשלבים אלו רבים יפנטזו על רומן ואהבה מזדמנת או נסיעה לחול או גראס ואלכוהול וכד, בקיצור משהו שיוציא אותנו במהירות מהמצב התקוע. אלכוהול הוא הכי זמין לנו. יותר מרומן ויותר מגראס ומכל דבר אחר. פשוט יורדים לסופר וקונים. 30 שניות ואנחנו עם הלגימה הראשונה.

דוגמא להתפתחות התמכרות סמויה לאלכוהול

לדוגמא: נ. בחור טוב התחתן ועובד בעבודה קבועה. החל לשתות עם החברה בגיל 15. מידי פעם. אחרי הצבא והחתונה החל לחוש שהחיים משעממים. גרמו לכך: הטיפול בילדים העבודה התובענית והלא ממש מספקת  והרומנטיקה שנעלמה עם אשתו. המקומות הכייפים היחידים היו בים עם הבירות והחברים ולבד כל ערב במרפסת עם כוסית יין או בירה גדולה. עד כאן קשה למי שאינו בעל מקצוע לזהות את ההתחלה של ההתמכרות. כולם שותים בים ובערב. הדיכאון של נ. החל לדרוש את שלו. כמובן שכמויות השתייה גברו. נ. עדיין חשב שהוא יכול להפסיק מתי שירצה ובמידה מסוימת הוא צדק.

כולנו יכולים להפסיק מתי שנרצה. הבעיה היא שהדיכאון או תחושת התקיעות הגורמים להתמכרות לא יפסיקו להטריד אותנו גם אם נפסיק עם האלכוהול. הדיכאון ידרוש את שלו אם לא נטפל בו. הדיכאון או התקיעות גורמים לכולנו לחזור ולשתות. ההבדל בין אלו שאנו בחברה קוראים להם אלכוהוליסטים או מכורים לבין השאר הוא בעצמת הדיכאון ועד כמה תחושות דכדוך חוסר ערך ותקיעות השתלטו עלינו. במובן הזה כל מי ששותה אלכוהול קבוע הוא מכור במידה זו או אחרת. מכור לצאת לרגע כל פעם שאפשר מחוויית החיים הנמשכת ללא אלכוהול וסמים. חייב לתפוס ראש מידי פעם כי קשה להיות רצוף בחיים הרגילים. זה הבסיס של ההתמכרות.

מנגנון ההכחשה של ההתמכרות לאלכוהול

אני שותה רק עם החברה בחמישי, רק בקידוש. רק שוכחים להגיד כמה שותים וכמה שנאפסים מקפיצים ובירה בכלל לא סופרים כשתייה או שמעתם: "יין בכלל טוב ללב" - כל אלו הם משפטי הכחשה המאפשרים לנו לשמר את ההתמכרות והתחושה הנעימה שאלכוהול מסב לנו. אף אחד מאתנו לא מעוניין לחשוב על עצמו כמכור או מתמכר. לכן אנשים רבים מכחישים שהם מכורים. משתמשים במשפטים שטוענים שהם שותים רק בחברה או עם החברה או בארועים וכד. כך נגרמים הנזקים בשקט וההתמכרות יכולה להשתלט על הגוף והנפש. יעברו שנים עד שהיא תגרום נזק בלתי הפיך כמו פירוק המשפחה והרס העסק או הבריאות ורק אז כשקורים הנזקים אנו נקראים להתמודד עם ההתמכרות או נאלצים להודות בה. חשוב לעזור לאנשים לזהות את ההתמכרות מוקדם ככל האפשר.