האלכוהוליזם הדתי
דורי לוי פסיכולוג קליני מומחה לטיפול בהתמכרויות
על האלכוהוליזם הדתי
תיקון ההתמכרות לאלכוהול
בקיצור האלכוהול היא ההתמכרות הכי קשה שיש כי זה חוקי וכולם שותים וזה מתפתח לאט לאט. לכן זה הכי קשה. מי שרוצה להיגמל צריך להיות נכון לעבודה מאומצת ולא פשוטה. אבל יש דבר יותר קשה מסתם אלכוהוליזם וזה האלכוהוליזם בחסות הדת או כפי שאני קורא לו אלכוהוליזם דתי.
החזן ברלה ז"ל צריך היה לפייט כיום במקום "שיכער איז אגוי - שיכר איז אייד (שיכור הוא היהודי).."
פעם נבדלנו מהלא יהודים גם בזה וכיום ?
לפרטים
בחלק מבתי הכנסת בבוקר וגם בשבת, לא בכולם, אני רואה בבוקר בערך ב 6:45 בסיום המניין הראשון, אנשים עושים לחיים על כוס משקה. נחמד, מרימים כוסית עם דג מלוח בשעה שש חמישים בבוקר, כוסית של ויסקי בכל כמות. יש הרבה בכל מקום, יהודים נדיבים, ויסקי משובח, עוגיות והכל בשמחה רבה ובטוב לבב.. עם אמירות כמו "זה מתחזק אותי לכל היום" "זה שורף חיידקים" זה כך וזה כך.. הכל כדי להצדיק את ה"לתפוס ראש" לשנות את התודעה מהחיים הקשים. מהסבל הנפשי שהוא מנת חלקנו בתקופות שונות. מה הכי זמין? כמובן המשקה. אז מה הבעיה אתם שואלים? ובכן לאחרונה שמעתי על גברים צעירים שחוזרים אחרי בית הכנסת בליל שישי שתויים כי עשו קידוש בבית הכנסת והמשיכו לשתות עוד ועוד. זה לא נוצר מקידוש אחד זה אורח חיים שתייני אלכוהוליסטי שמתפתח בחברה הכללית והדתית במקביל.
אלכוהוליזם המתפתח בחסות הקדושה
כתוב במדרש רבה סדר נשא פרשה י. חווה נתקללה על ידי הנחש בשבע קללות ואותו אילן שפיתה אותה הנחש לאכול יין היה כלומר גפן ענבים. היין היה בשימוש הנחש שמסמל את היצר הרע ואת הכוחות הלא בריאים המושכים למטה. גם כיום ליין יש איכויות שמי ששתה אותו נתון לשליטתן של הכוחות המובילים להרס.
כל אחד מאמץ את הטקסים שיאפשרו לו לתחזק את ההתמכרות ולהמשיך לצרוך את הסם המסוכן ששמו אלכוהול. זה החילוני בחסות מפגש עם החברה בחמישי על בירה וזה בחסות קידוש עם המון שתיה חריפה בשבס קוידש. אחר כך חוזרים ומתעצבנים כי הילדים מפריעים להנאה וכי האלכוהול פותח את הכעס מהר יותר. עייפים ונשכבים על הספה ולא עושים כלום והשלום בית מתערער. חלק נרדמים. חסל סדר יום השישי כהלכתו. בשבת אני שם לב לכמויות שחלק מהאנשים שותים. מדובר על כמויות שמספיקות ליצור תלות לאורך שנים. כוסות וודקה ובירות והכל בחסות הקידוש והדברי תורה.
ומה אומר על כך גדול פוסקי הדור רבי משה פיינשטיין זצ"ל
כבר התייחס לשאלה זו הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בספרו שו"ת אגרות משה חלק ו´ (עמוד רסח),
"הנה בדבר אשר התחילו אילו בחורים לעשן חשיש, פשוט שהוא דבר אסור מכמה עיקרי דינים שבתורה. א. שהוא מקלקל ומכלה את הגוף. ב. ואף אם נמצאו אנשים בריאים שלא מזיק להם כל כך אבל מקלקל הוא את הדעת ואינם יכולים להבין דבר לאשורו שזה עוד יותר חמור, שלבד שמונע עצמו מלימוד התורה כראוי, הוא מניעה גם מתפילה וממצוות התורה, שעשייה בלא דעת הראוי הוא כלא קיימם. ג. ועוד שהוא גורם תאווה גדולה אשר הוא יותר מתאוות אכילה וכדומה הצריכים לאדם לחיותו, ויש שלא יוכלו לצמצם ולהעביר תאוותם, והוא איסור החמור שנאמר בבן סורר ומורה על תאווה היותר גדולה שיש לו לאכילה אף שהוא לאכילת כשרות, וכל שכן שאסור להביא עצמו לתאווה גדולה עוד יותר, ולדבר שאין שום צורך לאדם. ד. ועוד שהאב והאם של אלו שמעשנים זה מצטערים מאוד, אשר עוברים על מצות כיבוד אב ואם. ה. ועוד איכא [יש] איסור העשה דקדושים תהיו, כפירוש הרמב"ן בחומש. וגם הם גורמים לאיסורים הרבה אחרים לבד זה. סוף דבר הוא פשוט וברור שהוא מהאיסורים החמורים, וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל ובפרט מאלו שלומדים בישיבות,".
האלכוהוליסטים הדתיים
בחסות הקדושה מתפתחים האלכוהוליסטים החדשים. האלכוהוליסטים הדתיים - אשיכר ייד (היהודי השיכור) במקום אשיכר גויי (אותם גויים שיכורים שהיו מצביעים עליהם בזמנים עברו). מתפתח זן של יהודי/ישראלי שיכור ולא גויי שיכור. בחסות הדברי תורה המרוממים אנו מאפשרים לעצמנו להתמכר לסם הזה. כאילו דברי התורה ישמרו עלינו והכל מותר כל כמות כי זה בבית הכנסת וכי הרב מדבר והתורה שומרת. ובכן זהו שקר גדול וכבר כתבו על כך חכמינו בספר הידוע ארחות צדיקים : "..ויש עוד שמחה מעורבבת המעלה עשן לכל המצוות והמשכחת יראת השם יתברך מלבות בני-אדם, כגון אלו המשתכרים ושמחים בבית המשתה, ואחרי השמחה הזאת - תוגה, כי הרבה קלקולים באים מתוך המשתה."
כיצד מתפתחת תרבות השתייה והאלכוהוליזם בחברה הדתית
אנו רואים אנשים המקפידים להגיע לשיעורי תורה ולבית הכנסת ושותים שם ואחר כך נרדמים בבית או כועסים על האישה והילדים וזה קלקול גדול. כך זה נראה. אנשים אומרים לעצמם אני שותה פעם בשבוע בשיעור, אני לא אלכוהוליסט. זו הכחשה כי הם לא זוכרים ששתו גם בשבת וגם פעם לפני השינה ובירה בצהרים עם חבר זה לא נחשב, ובבוקר אחרי התפילה כוסית וויסקי זה רק להתניע.. וכל מיני הכחשות למיניהן. ובחסות הדת והטקסים והשמחות שם שותים המון המון.. השתייה כדת אין אונס.. השתייה כדת וכולם דוחפים לכולם משקאות. השתכרות המונית איטית של רוב הדור שלנו. האם רק אני רואה את זה? לא נראה לי. אני חושב שהרבה נשים ואנשים שמים לב לכך אבל לא פותחים את הפה כי לא נעים. מי יגיד לא לשתות אלכוהול אחרי שיעור תורה? מי הגיבור שיעז להגיד את זה ?
ובכל אופן צריך להתריע. גם אם כולם מתנהגים יפה בבית הכנסת ובשמחות, שתיית האלכוהול ממכרת וגורמת להתפשטות הנגע הזה. שגורם ליתר הפקרות מינית וגורר יותר כעסים ועוד רעות חולות שאנו הפסיכולוגים המטפלים בהתמכרויות יודעים מעבודתנו רבת השנים עם החומר הזה.
ונאמר עוד באורחות צדיקים: "וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו, כהן ונביא שגו בשכר, נבלעו מן היין, תעו מן השכר, שגו בראה, פקו פליליה" (שם כח, ז). ראה מה קלקול בא מן היין. וכתיב: "לץ היין המה שכר, וכל שגה בו לא יחכם" (משלי כ, א). הנה היין גורם להיות מתלוצץ ולהיות הומה ובעל דברים, וכל שוגה בו לא ירבה חוכמה.
כתב רבנו משה המימוני: הקבוץ על השתייה המשכרת ראוי שתהיה אצלך יותר חרפה מהתקבץ אנשים ערומים מגולי הערווה. והשכרות הוא ממעשה הרעה, כי הוא מפסיד השכל אשר נפח השם יתברך באפיו.
היכנסו עכשיו: - התוכנית ליציאה מהתמכרות
| מהות הדיכאון בימינו | טיפול דרך לימוד |
הטיפול בהתמכרות לאלכוהול נערך בעזרת שיחות בהן אנו חושפים ביחד את מנגנוני ההכחשה ומתרגלים לחיות ללא האלכוהול. אלכוהול אולי יותר מכל סם אחר גורם למשתמשים בו להכחיש ולהכחיש. לפיכך ההתמודדות עם התמכרות לאלכוהול דורשת זיהוי של הכחשות ורגשות. השיחות הן אישיות ולא מערבות חשיפה מול קבוצה.
מה לא רוצים שנדע על השפעות הלגליזציה של הגראס
לפרטים 054-4990201
טיפול בהתמכרות מאמרים נוספים:
- פסיכולוגיה יהודית לטיפול ולימוד על התמכרויות
- הדיכאון והסמים
- סמים אלכוהול וחרדה
- זיהוי וטיפול בהתמכרות לאלכוהול
- גמילה מגראס
- גמילה מהקשים
- גמילה מקריסטל מת