כיצד הפרעות אכילה אנורקסיה בולמיה ואכילה כפייתית מדברות עימנו דרך החברה

הפרעות אכילה הן תופעה שקשורה להתנהלות החברה שלנו למוסכמות בנוגע לרזון ולמה נחשב יפה ומושך. הפרעות אכילה כמו בולמיה אנורקסיה ואכילה כפייתית נוטות לדבר אלינו דרך הדיבור החברתי וההתייחסות של החברה אלינו ואל גופנו.

כיצד מדברות אלינו הפרעות האכילה דרך החברה

" ... אני לא מבינה, אבל לפעמים נראה לי שכולם מדברים בולמית כולם מדברים אנורקסית. הדבר היחיד שמגיבים אליו אצלי זה הגוף שלי, אתה יודע פעם אחת ספרתי 20 הערות ביום על הגוף שלי! 20 הערות על הגוף ואף לא אחת עלי ועל רגשותי..משהו כאן מאוד חולה... אולי אני משוגעת? כי כולם מדברים כך..."

השורות הבאות נאמרו לי על ידי בחורה שסבלה שנים מאנורקסיה והחליטה לקחת צעד אחד כנגדה , החליטה וביצעה ונתקלה בהמון קולות חברתיים , קולות שאנשים אומרים אותם גם בלי להתכוון, קולות שתומכים באנורקסיה ובולמיה.

אנשים שמתמודדים ומנסים להפסיק את שליטתן של הפרעות האכילה בחייהם מספרים לי שלפעמים נראה שכולם מעודדים את הפרעות האכילה... אבל כיצד זה קורה? שאלתי?
למשל: "ואוו איך רזית... כל הכבוד...(אמרה לי השכנה מלמעלה שלא ראיתי כבר חודשיים) תראי אני מחפש ממש רזות (אמר הבחור החצוף בסוף הדייט) .... זה לא טוב בשבילך את תשמיני מזה (אמר לי המוכר כשראה שאני קונה לחמניות)"

אלו הן רק חלק מהדוגמאות לכיצד הפרעות האכילה נתמכות על ידי הקולות בחברה... זה בא מכל עבר ולא רק במילים, זה מגיע דרך הפרסומות ודרך ערוצי האפנה, השחקניות המדהימות, בטלוויזיה, בפרסומות... הילדים בחדרי הכושר שרוצים ריבועים בבטן. כך מבלי לשים לב מתקיים דיבור אנורקסי בין כולנו בחברה. כולם מדברים לפעמים אנורקסית או בולמית ... זו שפה שמתחזקת ותופסת תאוצה אצלנו בחברה.

לפרטים התקשרו/סמסו
עכשיו הקליקו על המספר

054-4990201

הפרעות אכילה ושפת ההצלחה החברתית

אבל מה הקשר של השפה הזו להפרעות אכילה? יש קשר ישיר וננסה לבדוק אותו כאן! חשבתם פעם על המרשמים החברתיים בחברה שלנו לגבר מוצלח או לאשה מוצלחת? ובכן גבר מוצלח זה מישהו בגובע 185-190 שוקל 70-80 + גיפ + 30000 ₪ המרשם העכשווי לבחורה/אשה מוצלחת הוא קודם כל הרזון אחר כך קריירה אם אין לך את הרזון את "אבודה" בחברה שלנו. פעם היה משפט העני חשוב כמת היום המשפט השתנה והוא השמן חשוב כמת.

הפרעות אכילה והמרשמים החברתיים

אם לא נלך לפי המרשמים החברתיים או העקרונות המנחים הללו אז אנו עלולים לחוש בשוליים לחוש לא מספיק מוערכים, יתכן שנחוש סוג של כישלון אם לא נצליח להגיע למשקל היעד שהחברה קבעה, והגרוע מכל אנחנו כבר מרגישים עמוק עמוק שהעקרונות הללו ממש נכונים, אמרה לי פעם בחורה שנלחמה באנורקסיה "אני באמת מרגישה יותר טוב כשאני ממש ממש רזה.."

אתם כבר מבינים שיש מרשמים חברתיים לכל דבר. הם לא ממש גלויים וכתובים אבל חסר לכם שלא תלכו לפיהם, אתם תתחילו לקבל הערות "יו איך שמנת.." " נראה לי שלא היה חיבור ריגשי בינינו..." בכל מיני תירוצים יתרחקו מכם. אתם לא תהיו IN . מי שלא IN חש הרבה פעמים דיכאון וגם לדיכאון יש מרשם חברתי וכימי. במקום להגיד לכם שהחברה זקוקה לשינוי יגידו לכם שזה כימי וחבל לסבול כי כדור קטן יפתור הכל... הרבה כסף עושות חברות הענק על הכדורים הקטנים הללו ועל המשפט הזה "זה כימי". נראה לכם הגיוני שיהיו כל כך הרבה מדוכאים בעולם רק על בסיס כימי? מדוע לא מביטים במבנה החברתי המנוכר שאינו תומך? צריך אתכם שתתחילו להגיד זה לא בסדר!!! זה לא בסדר שכולם מתיחסים רק לרזון, זה לא הגיוני שברחוב בשכונה בפאב כולם ידברו אנורקסית!!

להשתחרר מהקולות של הפרעות אכילה

לא הגיוני לא הגיוני אבל איך יוצאים מזה?

קודם לומדים לזהות את כל הדיבורים והקולות החברתיים הללו – עיקר כוחם הוא שהם לא ממש גלויים, זה לא ממש כתוב בשום מקום שמי שמשמין חשוב כמו מת, זה בא לידי ביטוי בהתנהגויות קטנות אבל אף אחד לא ממש ידבר על זה בגלוי. ברגע שאנו לומדים להבחין בקולות הללו אנחנו יכולים לקבל יותר כוח להתנגד אליהם. לדוגמא אפשר לשאול מה כל כך בריא ברזון הנוראי של הדוגמניות? אפשר לשאול עוד הרבה דברים אבל צריך להתחיל להזיז את החשיבה האוטומטית הזו שמתמקדת רק במשקל. טיפול וקשר עם אנשים אחרים שמודעים לקולות שמעודדים חולי עוזר לחוש לא לבד ולהתחיל ליצור נאמנויות עם אחרים אל מול הקולות הללו. לדוגמא אם המוכר מעיר על המשקל צריך לענות לו משהו ולא להסתגר מבושה ויאוש ולחוש אשמה שהעזנו לקנות.